התגובה הטבעית לסירוב היא להגיש מיד בקשה לגוף הבא. זו גם התגובה שגורמת את הנזק הגדול ביותר, כי כל בקשה נרשמת — וסדרת בקשות בזמן קצר נקראת כסימן מצוקה.
מה לעשות ראשון
- לברר את הסיבה. גוף מממן אינו חייב לנמק בפירוט, אבל לרוב אפשר להבין אם מדובר בדוח, ביחס החזר, בוותק או בעניין טכני.
- להפיק את דוח נתוני האשראי ולקרוא אותו. במקרים רבים הסיבה נמצאת שם, ולפעמים מדובר בפריט שגוי או כזה שכבר הוסדר.
- לחשב את יחס ההחזר — סך ההחזרים החודשיים מול ההכנסה הפנויה. אם היחס גבוה, שום גוף לא יאשר, והפתרון הוא לצמצם התחייבויות ולא להגיש שוב.
מה לא לעשות
- לא להגיש לעוד חמישה גופים באותו שבוע
- לא לפנות לגורמים שמבטיחים אישור מובטח או מחיקת נתונים — אלה סימני אזהרה
- לא לשלם מראש עבור הבטחה לקבלת אשראי
תשלום מראש תמורת הבטחה לאישור אשראי הוא דפוס הונאה מוכר. בדיקה והתאמה ראשונית אמורות להיות ללא עלות, ועמלה — אם יש — מוצגת בכתב ונגבית רק בהצלחה.
סירוב טכני מול סירוב מהותי
סירוב טכני נובע מאי-התאמה למסלול: מסלול שבנוי לשכירים ואתם עצמאים, ותק שלא מספיק, סכום מחוץ לטווח. הוא נפתר בבחירת מסלול נכון. סירוב מהותי נובע מהנתונים עצמם — יחס החזר גבוה, פריטים כבדים בדוח — והוא דורש טיפול בנתונים לפני הגשה נוספת.
ההבחנה בין השניים היא השלב שחוסך הכי הרבה זמן ונזק, והיא גם מה שאפשר לברר בשיחה אחת לפני שמגישים משהו נוסף.